הרפואה המשלימה מוכרת גם בשמות: רפואה הוליסטית, רפואה טבעית, רפואה אלטרנטיבית או רפואה אינטגרטיבית. כרפואה משלימה או משולבת, עליה לתת מענה רפואי באותם מקומות בהם הרפואה הממסדית מתקשה להתמודד, הן בשל הגישה הטיפולית (תרופות לכל בעיה) והן בשל בעיות ארגוניות (זמן מוגבל המוקצב לכל מטופל).
במסגרת הרפואה המשלימה אנו מכירים תחומים רבים. חלקם מתמקדים יותר בדיקור, צמחי מרפא או תזונה וחלקם בתחומי הטיפול במגע שכוללים שיטות מערביות כמו עיסוי רפואי, רפלקסולוגיה וכירופרקטיקה לצד שיטות מזרחיות כמו שיאצו, טווינה ועיסוי תאילנדי.
קיימים מנגנונים שונים המסבירים את יעילות העיסוי. הגישה המערבית מסבירה את התועלת דרך היבטים אנטומיים ופיזיולוגיים כמו המרצת זרימת הדם, תנועת הלימפה וסילוק רעלים וחומרי דלקת מהרקמות. כל מטפל שעבר קורס עיסוי או לימודי שיאצו / טווינא יתבסס על תפיסה אנרגטית לפיה קיימים ערוצי אנרגיה בגוף ובתוכם זורם הצ'י - אנרגיית החיים של הגוף. חסימה אנרגטית מובילה לכאב ולבעיות בגוף ובנפש. על כן, יש לחזק או להניע אנרגיה זו כדי להביא את האדם להרמוניה.
טיפולי מגע "מחנכים את הגוף" במישורים הבאים:
לכל שיטה יש יתרונות ומגבלות משלה: שיטות הטיפול המזרחיות נוטות להימנע ממגע ישיר עם העור ומתמקדות יותר בכניסה עמוקה וממוקדת. מטופלים אחרים יחושו שהמגע הישיר מתאים להם יותר ויפנו לטיפולים בעיסוי, אך רוב המטופלים ייהנו משילוב של מספר שיטות יחד.
במה שונה עיסוי רפואי מטיפולים מזרחיים כגון עיסוי, שיאצו או טווינא, וכיצד הגישה המשולבת מגשרת בניהם?
א. גישה פילוסופית: כאמור, העיסוי מבוסס על תפיסה אנטומית ודורש ידע מערך השרירים והשלד. טיפול המגע המזרחי מבוסס על הנעת הצ'י במרידיאנים.
שילוב שתי הגישות מאפשר עבודה הן ברמה החיצונית כמו העור והשרירים והן עבודה ברמות אנרגטיות עמוקות.
ב. מיקום: העיסוי הרפואי, אף שהוא נעשה בכל הגוף, מתמקד לרוב באזור הבעיה. אם נתפס לאדם הצוואר הרי שעיקר הטיפול לשחרור הצוואר יתמקד באזורי הכאב. טיפול המבוסס על רפואת המזרח משלב נקודות רפלקס המשפיעות על אזורים רחוקים ועל מערכות פנימיות. מדובר באותן נקודות שמקובל לדקור אותן ברפואה הסינית.
ג. תיווך: אלמנט נוסף המבדיל בין השיטות הוא האפשרות לשלב שמנים. רוב שיטות הטיפול במגע במזרח מבוצעות על בגדים ולכן, שילוב שמנים מוגבל לאזורים קטנים וחשופים בגוף. גישה זו נובעת מתוקף ההנחה שמגע עמוק וממוקד מגיע לנקודות הצ'י בעוד שפעולות חיכוך עם שמן משפיעות ברמת השרירים בלבד. בעיסוי מקובל לשלב חומרים מסוככים כמו שמן. השילוב מאפשר הרגעה, סיכוך, מניעת חיכוך והפחתת כאב.
לטיפול המשולב ערך מרגיע, מסכך, מונע חיכוך וכאב שמאפשר חדירה עמוקה יותר לשכבות הצ'י ללא גרימת סבל למטופל.
ד. שמנים: גם באותם טיפולים מזרחיים בהם משלבים שמנים, הגישה בבחירת השמן לעתים שונה. הגישה המערבית מתמקדת בסגולות הרפואיות המוכרות לכל שמן (נוגדי שיעול, מרחיבי סימפונות, מקלים על דלקת, מרחיבים וכו'). התפיסה המזרחית מסווגת את השמנים לפי איכויות האנרגיה שלהם (מחממים, מקררים, מניעים, מפוגגים וכו').
שילוב שתי הגישות מסייע בבחירת חומר התיווך היעיל ביותר הן לפי התכונות הפרמקולוגיות והן לפי התכונות האנרגטיות.
ה. חינוך: שתי השיטות דוגלות בשילוב הנחיות לאורח חיים בריא ומאוזן. מטפלים רבים שמים דגש על הפעלה אקטיבית של המטופל תוך שילוב המלצות תזונה, תרגילי נשימה ותנועה. מובן שאין להמליץ למטופל דברים שאינם מתאימים או אפילו מסוכנים עבורו. קיימים הבדלים בין הנחיות של מטפלים בעלי אוריינטציה מזרחית לאילו שבעלי אוריינטציה מערבית, אך ככלל, ההנחיות דומות ברובן ולכן חשוב שכל מטפל יכיר וידע להשתמש בהן.
.