שיאצו - אמנות ריפוי במגע

שיאצו הינה שיטה עתיקת יומין בת למעלה מ-2500 שנה, פותחה במקור ביפן כשיטה שנקראה "אנמה" דאז. הסינים שהיו בתחרות מתמדת עם היפנים וחקרו את הרפואה הסינית, התלהבו מהרעיון שניתן להשיג ריפוי מלא ע"י מגע בלבד, ולכן "אימצו" שיטה זו והלבישו עליה את התכנים הכל כך חשובים, אשר עליהם הם בנו את הרפואה הסינית והתפיסה הטאואיסטית כולה.

כך נולדה למעשה השיטה שהיום נקראת שיאצו, שפירושה: שי- לחיצה, אצו- אצבע. אם כי בשיטה זו לאו דווקא משתמשים רק בלחיצה אלא במגע כף יד מלאה, ומשלבת בתוכה מתיחות, רוטציות של מפרקים, פתיחה של מפרקים חסומים או כואבים, ומניפולציות אחרות תוך כדי השענות על גבי גוף המטופל.

התפיסה הסינית הגיעה לאחר התבוננות ואהבה גדולה אל הטבע. הסינים חקרו שנים רבות את גוף האדם והצליחו להבין ללא כלים ואמצעים כפי שיש כיום, כיצד פועלות המערכות השונות בגוף ומתוך כך גדלה הרפואה הסינית. הסינים האמינו כי בגופנו זורמת "אנרגית החיים", המכונה בסינית צ'י אשר זורמת בגופנו בצורה הרמונית על גבי "מסלולים" או "כבישים" אנרגטיים בלתי נראים המכונים " מרידיאנים" מצב בו הגוף חולה נובע מהסיבה כי זרימת הצ'י אינה תקינה ולכן תצביע על "תקיעות" או על "חוסר" באיבר, במרידיאן ובנק' בה הצ'י חלש או תקוע.

המגע בו משתמש המטפל לא נועד רק לטיפול, אם כי גם לאבחון מאד מדוייק,שנועד "לראות" את המצב האנרגטי של האיברים הפנימיים השונים (בסינית- ZANG-FU).

המגע בשיאצו ניתן להסבר ע"י המושגים: קיו וג'יטסו.
קיו- מצב אנרגטי של חוסר,ריקנות, רעב,צורך,חולשה.
ג'יטסו- מצב אנרגטי של עודף, מלאות,שובע.
מצבים אנרגטיים אלה מבוטאים בקליניקה ע"פ הסימפטומים או הבעיה ממנה סובל המטופל, וניתנים לאבחנה במגע המטפל המיומן. איזורי הקיו או הג'יטסו נמצאים ברוב המקרים על גבי נקודות הדיקור הסיני ולכן ניתן לשפעל אותם באמצעות מגע, לא פחות מפעולת המחט.

בשונה מן הרפואה הקונבנציונלית-מודרנית שנוהגת לטפל בסימפטום של המחלה ע"י תרופות שונות, הרפואה הסינית מטפלת "בשורש" או ב"מקור" הבעייה לשמה הגיע המטופל לקליניקה. כלומר, אם למשל הגיע מטופל עם כאבים בגב תחתון לצורך העניין, ברפואה הקונבנציונלית בדר"כ יבחרו בטיפול תרופתי מקבוצת NSAID'S ע"מ לטפל בכאב הנוכחי. לעומתו המטפל הסיני יחפש את הסיבה או הגורם שבעקבותיו החלו הכאבים כגון: חוסר שינה,תזונה לקוייה, חוסר פעילות גופנית וכ"ד, ובנוסף ייתן דגש לכאב הנוכחי בהתאם למצב הפתולוגי בקליניקה.

טיפול בשיאצו מתבסס על אבחון מאד מעמיק אשר מבוססת על 4 עקרונות אבחנה:

• התבוננות
• מגע
• הקשבה
• הרחה

התבוננות
באבחנה זו משתמש המטפל עוד בכניסת המטופל אל הקליניקה, הוא מתרשם מצורת גופו,תנועתו, הליכתו,לבושו,סימנים בולטים אחרים ועוד.

מגע
מהווה את האבחון העיקרי של מטפל השיאצו, ומתבססת על אבחנת דופק, לשון, פנים, אוזן, בטן וגב. באמצעות אבחון זה יכול המטפל לגלות איכן נמצאת הבעיה/ בעיות בגוף או בתוככי הנפש.

הקשבה
מעבר לאבחנות הקודמות ניתן לזהות את מוקד הבעיה באמצעות הקשבה לגופו של המטופל, לקולו, נשימתו, ואפילו לדופק שלו ולזרימת האנרגיה בגופו.

הרחה
באבחנה זו המטפל משתמש ע"מ לזהות את הפתוגן או הסימפטומים מהם המטופל סובל.

אבחנות אלו נשענות על תובנות עתיקות ובעלות רציונאל מפותח מאד ולא פחות מכך, מחקר קליני ממושך לאורך אלפי שנים.

שיאצו ככלי טיפולי נותן מענה למגוון רחב מאד של בעיות כלליות, מחלות כרוניות ואקוטיות וכן, הפרעות גוף נפש. יחד עם זאת, כמעט ואין תופעות לוואי לטיפול, ובמידה ויש הן בדרך כלל, תופעות חולפות ולא קשות למטופל.

חלק מבעיות בהן השיאצו מטפל הן: הפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD),הפרעות נפשיות שונות ומצבי דחק, אסטמה, פריצת דיסק, כאבי גב ובעיות אורטופדיות אחרות,אי פריון, נשים בהריון, ילדים,גמילה{אלכוהול,עישון,סמים},ירידה במשקל, מחלות לב וכלי דם, לחץ דם גבוה/נמוך,מחלות גסטרו ועוד.

אודות כותב המאמר:
אלעד לוטטי, מטפל בשיאצו
בעל קליניקה לרפואה סינית
ליצירת קשר עם אלעד
050-3682222